אין דבר בעבודה זו. זיקוק ברוטאלי ודיכוטומי של הנרטיב העצמי. התעסקות אובססיבית, חסרת פשרות, רודפנית, חסרת מעצורים עד לכדי עיוות. הדבר היחיד שיש בו צורך הוא חמלה, למרות זאת מלאכת טוויית קורי העכביש של הכרוניקה הסיזיפית ממשיכה במרץ.
יש צורך לקבור את העצמי - לחקוק את האני בעור, בפעולות ובנשימה ורק אז ניתן להבדילו
מיצירת האמנות.

פרפורמריות: ענבל הקר קאיה וינצ'י
אביב פולינס
צילום: דניאל פיקס
הפקה:שירה סנדיק, איגי פרי פלג
יעוץ תאורה: עומר שיזף
תאורה: נתנאל קפקא, אלה אלטרס
הקלטת סאונד: פאדי מוראד
יעוץ סאונד: בר זקן
צילום דימוי סטילס: פריאל לוינזון