ב-1903 ניסחה הרקדנית איזדורה דאנקן טקסט שקרא לשינוי מעמדה של האישה במחול. היא כתבה, כי רקדנית העתיד לא תרקוד כמו נימפה או פיה,אלא "תרקוד את חירות האישה". את החזון הזה מימשה בעצמה - היא הציגה את יופיו של הגוף הטבעי בכך שרקדה יחפה, הסירה את המחוך לטובת טוניקות שקופות, ורקדה את עצמה.