ישנו סמואל בקט של הארוכים וישנו סמואל בקט של הקצרים. בעוד המחזות הארוכים נבלעו בתיאטרון הרפרטוארי והבורגנות, דווקא המחזות המופשטים- Quad, Not I, Play, Krapp's Last Tape - התקבעו כמופת של פרפורמנס חתרני וזיכוך של פעולת התיאטרון