את ה-'בלט רוס' הקים דיאגילב מתוך רצון לחבר את שפת הבלט אל המערב ואל המודרניזם באמנות. הוא האמין כי לא צריך לנטוש לחלוטין את השפה הקלאסית אלא לעדכן אותה, להרחיב את גבולותיה ולעבות את אפשרויות הביטוי שלה. במשך 20 שנות פעילותה חוללה הלהקה מהפכה בהקשר לנושאי היצירות, למוסכמות הכוריאוגרפיות ולהופעה הפיזית של הרקדן בבלט.