רגע לפני שמתפרצת מלחמת העולם השנייה, המשורר והבימאי אנטונן ארטו משחרר מתקפה על התרבות המערבית. "התיאטרון וכפילו" הוא מניפסט לתיאטרון שהוא מגפה, וירוס, דיבוק. אין לדעת כיצד חלם ארטו את מימוש תיאטרון האכזריות, אולם הוא הפך לחזון המהדהד בכול עבודות הבמה העכשוויות מפיטר ברוק ועד רומיאו קסטלוצ'י.
בוידאו המצורף, פיטר ברוק מביים את "מארה סאד" בעקבות תיאטרון האכזריות של ארטו: