אנימטור עצמאי ואיש אפקטים מיוחדים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. בוגר המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל,
גר ועובד בחיפה. יוצר יחד עם עדה רימון סרטים קצרים המשלבים טכניקות חומריות ודיגיטליות, עם דגש על קשרי סאונד ותמונה. הסרטים הוצגו בפסטיבלים ותערוכות בארץ ובעולם.

יליד 1975, תל אביב. בוגר בית "בית צבי" ובעל תואר ראשון שני מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א.
כתב לשעבר בעיתון "מעריב", "הארץ", "טיים אאוט" ומספר מגזיני אמנות. לשעבר מחזאי ובימאי הבית
של תיאטרון הוולקסתיאטר במינכן ותיאטרון תמונע. מחזותיו: "ותו לא", "שופרא", "הוקי-פוקי",
"מיין ג'רוזלם", "זו היא הארץ - סלון דחויי היצירה הציונית", "ניסטגמוס" ו"מה שלום החיה?" הוצגו על
רוב הבמות הרפרטואריות והעצמאיות בארץ ובמרכזים לאמנות עכשווית ותיאטראות מרכזיים בניו יורק,
ברלין, מינכן, וינה, קפריסין, שוויץ, פולין וסין. זוכה פרס המבקרים ופרס המסטר קלאס בפסטיבל מינכן
וזוכה פרס רוזנבלום לאמן מבטיח.

איתן בוגנים, נולד בדימונה ב-1974. חי ועובד בתל אביב. אמן, מרצה וכותב. לימודי תואר שני בקולומביה קולג׳ שיקאגו, ותואר ראשון באמנות באקדמיה בצלאל בירושלים.

צייר, בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל. משנת 1992 מציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. יצירותיו נמצאות באוספים של מוזיאון ישראל ומוזיאון תל־אביב. בין הפרסים בהם זכה: פרס האמן הצעיר מטעם משרד המדע התרבות והספורט 2001, פרס בנו גיטר, מוזיאון תל־אביב לאמנות 2008. בוגר תואר שני באוניברסיטת חיפה לשנת 2016 .

אסף אלקלעי (1986) גדל במושב כרם בן זימרה, חי ויוצר בתל אביב, מורה ואמן היוצר בתחומי המיצב, פיסול, צילום ווידיאו.

עבודותיו מוצגות והוצגו במוזיאונים בארץ ובעולם וחלק מאוספים שונים לרבות מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב ועוד.

בוגר בהצטיינות התואר הראשון בצילום והתואר השני באמנות מבצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, ולימודי חינוך לאמנות מהאונ׳ העברית.

זוכה פרס ״אלוביק״ ופרס ״בשביל האמנות״, והשתתף בתוכנית שהות-אמן ״Skowhegan״ במיין (ארה״ב), FINE Artist in Residence בפיטסבורג (ארה״ב), תכנית שהות-אמן של המרכז האמנות היהודי בבאפלו (ארה״ב), ״המכון לחקירת חיים״ של אנדריאה זייטל בקליפורניה (ארה״ב), אסתטיקה וטיה קדומה בפוזנן (פולין), EAU & GAZ Artist Residency Eppan (איטליה).

 

אמן ובמאי. מנהל מקלט 209. בין 2009-2017 מנהל את בית הספר לתיאטרון חזותי. מייסד ואוצר כנס הפרפורמנס הבינ״ל של ביה״ס, מעורכי עיתון ״מעקף״. למד ב- École des Beaux-Arts בצרפת ובCentral Saint Martins College – בלונדון. לימד ב– Central Saint Martins College ושימש כראש מסלול עיצוב חלל במכללת שנקר. יוצר עבודות במה, סאונד, תיאטרון, מחול ופרפורמנס, בתיאטראות, מוזיאונים, ופסטיבלים בארץ ובעולם.

מוזיקאי, בוגר ביה"ס לתיאטרון חזותי. מנגן בהרכבים שונים, מעבד וכותב מוסיקה לתיאטרון, סרטים ועבודות וידאו. אוסף כלים מסורתיים, מנגן עליהם בצורות לא מסורתיות. יצר וביים את העבודה 'שמטרלינג', עבודה המבוססת על כלי נגינה שהמציא. העבודה זכתה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר 2005.

ד"ר דפנה בן-שאול היא מרצה בכירה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, עומדת בראש המסלול ליצירה עצמאית לתואר שני שחקן־יוצר־חוקר ומלמדת בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים.
מחקריה עוסקים במחשבת המופע, במחשבת המרחב ומופעים תלויי-מקום, במופע הרפלקסיבי, בריק כתופעה פרפורמטיבית, בתיאטרון ופרפורמנס מקומי ובקבוצות תיאטרון ומופע.

ד"ר עידית סוסליק היא מרצה למחול במכללת סמינר הקיבוצים ובבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה נכתבה בתכנית הבינתחומית באמנויות באוניברסיטת תל אביב, ועוסקת בריקוד הפלמנקו בן-זמננו בהקשרים אמנותיים ותרבותיים עכשוויים. תחומי ההוראה והכתיבה שלה מתמקדים באסתטיקה של גוף ומחול, ובניתוח שפת המופע הבימתי ממבט תרבותי ובזיקה לאמנויות השונות. היא מפרסמת בקביעות בכתבי עת בארץ ובחו"ל, ומעניקה הרצאות במוסדות להכשרת רקדנים, כמו "הקבוצה" ו-"כל עצמותיי תאמרנה", השתלמויות מורים למחול ולתיאטרון במשרד החינוך, וגם לקהל הרחב. לשעבר מבקרת המחול והתיאטרון של עכבר העיר, וכיום כותבת בפלטפורמה העצמאית שהקימה, "העין העכשווית". בעברה מורה, רקדנית פלמנקו, ויוצרת ומבצעת שותפה של מופע הפלמנקו שלוש נקודות מבט (2011). כמו כן, יצרה את התנועה והכוריאוגרפיה להצגה אמונה אהבה תקווה (2014) בבימויה של ריקי חיות שהוצגה בתיאטרון תמונע. חברת בועדות רפרטואר שונות בתחום המחול והחל מ-2019 גם בועדת ההיגוי של האגודה הישראלית לחקר המחול.

מורה למשחק ומאמן שחקנים.
בוגר לי שטרסברג ניו יורק, וכן התמחה בטכניקות משחק שונות המתעסקות בגוף, קול, טקסט וחלל ביניהן View Points של אן בוגארט ו-Action Theatre של רות זאפורה.
בעל תואר ראשון בקולנוע מ New School University NY, ותואר שני בתאטרון אוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה. מוסמך בסדנת המאסטר למורים למשחק Actors Center NY.
לימד ומלמד משחק ונוכחות בימתית בבית הספר לתיאטרון חזותי, האוניברסיטה העברית, סטודיו מוב, בית צבי, שנקר, הפלהרמונית הצעירה, וכן מקיים סדנאות פרטיות לאימון שחקנים בקבוצה, ומאמן שחקנים אחד על אחד.
חבר בוועדות בעבר ובהווה: ישראדרמה וחשיפה בינלאומית לתיאטרון, מדור פרינג׳ של מנהל תרבות, וועדת השיפוט של קיפוד הזהב, סל תרבות, ותרבות לפריפריה.

יונתן לוי (1974)

 במאי, מחזאי, אמן, עיתונאי ומורה. חי בטבעון. ממקימי ביה"ס תיכון וולדורף "שקד" בקריית טבעון. ממייסדי פסטיבל שייח' אבריק לתרבות אזרחית. לשעבר עורך כתב העת "אדם עולם". ספר מחזותיו הראשון "מלכיטווס – דרמה שירית ושירה דרמטית" יצא לאור בהוצאת "דחק" ובתמיכת הזירה. בימים אלה עובד על אופרה חדשה שתעלה ביוני 2019 בבית האופרה של לוקסמבורג.

כרמל בר
ילידת 1986 , תל-אביב.
אמנית, פרפורמרית ויוצרת. קונדיטורית וטבחית בהכשרתה ובמקצועה.
בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי, ,הסדנה להכשרת רקדנים בקיבוץ געתון ובית ספר 'קוניה' של
קלאודיה קסטלוצ'י- איטליה.
עבדה עם קבוצת זיק. עבדה עם תנועה ציבורית כמנהלת אימונים בתערוכה 'אוסף לאומי'.
זוכת פרס ראש עיריית ירושלים
כרמל יוצרת אירועים על הגבול בין פרפורמנס, אמנות פלסטית, וחוויה קולינרית. תוך הגדרה מחדש
של פורמט "האירוע" כמדיום אמנותי.
בשנת 2014 , הקימה ביחד עם השפית והמעצבת מיכל אביתר את סטודיו מ.ל.א (המכון לחקר
אירוע), ביחד יוצרות אירועים ומיצגים רב חושיים.
בין עבודות הבמה והגלריה שיצרה: 'סעודת מלחים' (שבוע העיצוב טוקיו 2019 ), 'נסך' (עבודה
בשיתוף עם היוצרת והכוריאוגרפית עינב רוזוליו, צ'זנה, איטליה 2019 ), פאצ'ה קוצ'ה (היכל
התרבות תל אביב 2019 ), תערוכת יחיד- 'רליקוויום' (זירת מחול בבית הנסן 2018 ), היכולת
להפסיק להתקיים (שיתוף פעולה עם הכוריאוגרפית דניאל שופרא, כנס פרפורמנס 2016 ), 'מאסף -
'Eat Roses', (2015 תצוגה לא שימושית' (תערוכה קבוצתית, אוצרת: טלי בן-נון, בית האומנים
(קואדריאנלה לפרפורמנס בפראג 2014 , 'פעולה פרטית' (שיתוף פעולה עם קולקטיב 'חומר חדש'
( לונדון 2014 ), ענן (פסטיבל סנטארקאנג'לו, איטליה 2014 Passion For Freedom פסטיבל

לאה מאואס היא חלק מקבוצת סלה-מנקה ומנהלת המרכז לאמנות ומחקר מעמותה. קבוצת סלה-מנקה היא קבוצה של אמנים עצמאיים הפועלים בירושלים והיוצרת בתחומים שונים משנת 2000. עבודותיה של סלה-מנקה עוסקות בפואטיקה של תרגום כמו גם סוגיות חברתיות ופוליטיות.

סלה-מנקה ערכה את הספר ״המחלקה האתנוגרפית של המוזיאון של העכשווי״ (2017), הערה – אמנות עצמאית בשלהי המאה ה21 (יחד עם רונן אידלמן, 2014), יזמה וערכה את כתב עת לאמנות ״הערת שוליים (2001-2007), אצרה והפיקה את ארועי הערה – ארועי אמנות עכשווית אשר פעלו ללא תמיכה ממסדית או מסחרית מתוך בחירה (2001-2007). בשנת 2009 יסדה את מרכז לאמנות ומחקר מעמותה ומנהלת אותו מאז. המרכז פעל בעין כרם (2009-2012) ומאז 2013 בבית הנסן בירושלים.

עבדותיה של הקבוצה הוצגו בתערוכות רבות ופסטיבלים בארץ ובעולם. בין היתר: מוזיאון ישראל, טייט מודרן, לונדון; מוזיאון פתח תקווה, מוזיאון חיפה, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון; טרנסמדיאלה, ברלין; פסטיבל הקולנוע ירושלים; אייבים, ניו יורק; קסל יוז׳סדובסקי, ורשה, בלאקבוקס, בלפסט ופיפ.איי, ברקליי.

"ליאור פינסקי, מוזיקאי ואמן סאונד. בוגר המחלקה למוזיקה חדשה במוסררה והפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. בונה כלי נגינה אלקטרוניים מבוססי מעגלים והאקינג וכותב ומנגן מוזיקה אלקטרונית נסיונית. אלבומו האחרון Pulsim יצא בלייבל הברלינאי full body massage records. מפסל במתכת עץ ואלקטרוניקה, מיצבי הסאונד שלו מורכבים משימוש באלמנטים קינטיים ותכנות פיזי ודיגיטלי ומשלבים סינתזה אנלוגית, סאונד האקינג ואקוסטיקה. עבודותיו הוצגו בפסטיבלים ובתערוכות בארץ ובחו""ל. בשנים האחרונות חקר, הפיק ואצר סדרות שבחנו את הקשרים המסועפים בין מוסיקה אקספרינטלית, במה ואמנות חזותית. www.liorpinsky.com ליאור פינסקי, מוזיקאי ואמן סאונד. בוגר המחלקה למוזיקה חדשה במוסררה והפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. בונה כלי נגינה אלקטרוניים מבוססי מעגלים והאקינג וכותב ומנגן מוזיקה אלקטרונית נסיונית. אלבומו האחרון Pulsim יצא בלייבל הברלינאי full body massage records. מפסל במתכת עץ ואלקטרוניקה, מיצבי הסאונד שלו מורכבים משימוש באלמנטים קינטיים ותכנות פיזי ודיגיטלי ומשלבים סינתזה אנלוגית, סאונד האקינג ואקוסטיקה. עבודותיו הוצגו בפסטיבלים ובתערוכות בארץ ובחו""ל. בשנים האחרונות חקר, הפיק ואצר סדרות שבחנו את הקשרים המסועפים בין מוסיקה אקספרינטלית, במה ואמנות חזותית. www.liorpinsky.com "

כוראוגרפית ופרפורמרית. בוגרת האקדמיה למחול ברוטרדם הולנד והתכנית הבינלאומית לכוראוגרפיה ex.e.r.ce 2007 בניהולם האמנותי של קסבייה לה רואה ומתילד מונייה. אסיסטנטית של הכוראוגרף וויליאם פורסיית ב-2005. ממקימות הקולקטיב הכוראוגרפי mamaza איתם יצרה והופיעה ברחבי העולם. עבודותיה נעות בספקטרום בין עבודות בימתיות, תלויות מקום ועבודות למרחב הציבורי, תחת הגדרה רחבה של מדיום הכוראוגרפיה. מתעסקת במרחב בין מדיום המחול למוזיקה, בין חומריות של תנועה לחומריות של סאונד, בעבודות כמו the VOICES עם אמנית הקול מיכל אופנהיים (פסטיבל צוללן 2017), סיור הסאונד קול יום בשכונת לוינסקי עם המוזיקאי אלעד ברדס (אוהבים אמנות 2018), כן בשיתוף עם מיכל אופנהיים (פסטיבל צוללן, מוזיאון תל אביב 2015) ועוד. אוצרת את סדרת סינמאי קולנוע כוראוגרפי מ-2017 במרכז לאמנות עכשווית תל אביב. עובדת כדרמטורגית לכוראוגרפים כגון: שירה אביתר, עדי בוטרוס, פבריס מצליח ועוד.

מאיה אטון, ילידת ירושלים 1974. בוגרת לימודי תואר ראשון (1997) ושני (2006), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. זוכת פרס שרת התרבות 2018, פרס עידוד היצירה 2012, פרס האמן הצעיר 2010, פרס ע"ש אוסקר הנדלר 2010 ופרס מסר לאמן צעיר 2007.  ב2009 היתה מועמדת לפרס גוטסדינר ובמסגרתו הציגה תערוכת יחיד במוזיאון תל-אביב. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות במוזיאונים וגלריות, ביניהם: מגזין  III, יפו, 2020; הסדנה להדפס ירושלים, 2019; המוזיאון היהודי, לונדון 2018; גלריה גבעון לאמנות, תל-אביב, 2015; RMCA,מוזיאון רדטורי לאמנות עכשוית, גואנז'ו, 2016; מוזיאון מאקרו טסטאצ'יו, רומא, 2013 ; מוזיאון ישראל, ירושלים, 2011; מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009/   עבודותיה פועלות לרוב כמיצבי רישום המכילים מגוון רחב של מדיומים. ביניהם, ציורי קיר, רישומים, הדפסים, אובייקטים פיסוליים, רדי-מייד, סאונד ועוד. פעולת הרישום נמצאת בבסיס העשייה שלה והיא נותנת את הטון בהתוויית הנושאים והחומרים איתם היא עובדת. אטון תופסת את עבודתה כדיאלוג מתמשך של רעיונות, חומרים, דמויות בדיוניות והיסטוריות, סיפורים, דימויים "משומשים" וביוגרפיה אישית.  

מנהלת ביה"ס משנת 2017. כוריאוגרפית ומורה לעבודת גוף. בוגרת ביה"ס לתיאטרון חזותי.

בוגרת קורס תלת שנתי למורים ליוגה בוינגייט, בהנחיית אורית סן גופטה (ויג'נאנה יוגה)
יוצאת להקת המחול של ליאת דרור וניר בן גל.
בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל.
מתרגלת ומלמדת יוגה, מלמדת בבצלאל פיסול זכוכית בעבודת מבער,  אמנית ואמא.

מיקי פולונסקי סיים את לימודיו בשנת 2015 בהצטיינות במחלקה לקולנוע במכללת מנשר לאמנות בתל אביב, שם הוא מלמד היום. בשנת 2018 הוא זכה בפרס הראשון של ה - Talent Village בפסטיבל הקולנוע לזארק בצרפת ובשנת 2019 נבחר להשתתף בחממת הקולנוע של טורינו. בשנת 2020 הוא נבחר לתכנית היוקרתית של פסטיבל קאן ה Cinéfondation Résidence בפריז. בימים אלו הוא עובד על סרט הביכורים שלו "טקצובו״. הוא ביים שישה סרטים קצרים שהוקרנו בעשרות פסטיבלים בינלאומיים וזכו בפרסים. בשנת 2017 סרטו הקצר "שממה" זכה בפרס ״ברדלס הכסף״ בפסטיבל לוקרנו. סרט הגמר התיעודי שלו "בניין אחד וארבעים אנשים רוקדים" זכה בפרס הראשון בתחרות הסטודנטים בפסטיבל דוקאביב, בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטרים ובקרן פרלוב. סרט הגמר העלילתי שלו "עשרה רחובות ומאה עצים", נבחר לתחרות הסטודנטים הרשמית של פסטיבל קאן Cinéfondation, וזכה בפרסים בפולין, צרפת, אוסטריה, דנמרק, סרביה וישראל. בשנים האחרונות התקיימו רטרוספקטיבות לסרטיו במספר פסטיבלים בינלאומיים.

זמרת ויוצרת בין תחומית, בוגרת האקדמיה למוסיקה במחלקה הווקאלית בירושלים. התמחתה במוסיקה
של ימי הביניים בצרפת ובאיטליה ובמוסיקה ערבית ושירת לאדינו בירושלים. הקימה והשתפה בהרכבים
שונים של מוסיקה עתיקה ועכשווית. מופיעה בארץ ובחו"ל עם המופעים המוסיקליים-תיאטרליים – "וירגה" ו"ממברנה" ועם הקונצרט "ידיד נפש", מוסיקה יהודית מתפוצות ספרד, שיצא לאור בהוצאת הלייבל הצרפתי "אלפא". חברה - שותפה בקבוצת מחקר יוצרת במסגרת מעבדות תרבות ושותפה יוצרת במופעים: "ממללא", "מעשה מזבוב ועכביש" ו"אוטוביוגרפיה של איש שלא היה". מופיעה במסגרת הזירה הבין תחומית עם מופע סולו של מוסיקה פרפורמנס "המנון לקופסא". מורה בכירה של "הדרך לגילוי הקול". מלמדת קול, שירה
ומקהלה בביה"ס לתיאטרון חזותי, בהשתלמויות וסדנאות שירה שונות למורים ולמטפלים. לאחרונה הקימה
את האנסמבל הווקאלי תאטרלי: "נוימה" העוסק בשירת נשים עתיקה בתוך עבודת פרפורמנס עכשווית.

פילוסוף. מרצה לפילוסופיה ותרבות מערב. עורך (משותף) של מגזין ׳מעקף׳. חבר אנסמבל ׳מקלט 209׳.

נאוה פרנקל, ילידת ירושלים 1979. אמנית פרפורמנס. מאז סיום לימודיה בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים בשנת 2008, הפכה לאחת הדמויות הפוריות והמרכזיות ביותר בסצינה הישראלית הניסיונית. היא יוצרת, בשפה ייחודית, עבודה פואטית המשלבת משחק מילים מורכב, מבנים כוראוגרפיים דמויי משחק וכלי אסתטיקה המתנדנדים באלגנטיות בין הקדוש לבין הארצי. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה. לצד עבודתה האמנותית היא מלמדת באוניברסיטאות ובתי ספר שונים למחול ותיאטרון ברחבי הארץ. התיאטרון של נאוה פרנקל הוא תיאטרון פואטי, שמשלב ביו משחק מילים מורכב ומצחיק, מבנים כוראוגרפיים דמויי משחק, ואסתטיקה שנעה בגמישות בין הקדוש לארצי. העבודות שלה הן בינתחומיות במובן העמוק ביותר של המילה. הן צומחות בסביבת התיאטרון אך מייצרות שלל יחסים מרתקים בין תחומי האמנות השונים. הן טוות קשרים בלתי צפויים בין החלל, החפץ והאנושי, תוך כדי שימוש בחומרים יומיומיים ליצירת אינסוף רגעים פלסטיים פיוטיים. מופעיה בונים עולמות סגורים ועשירים, נטולי עלילה פנימית, והם מערערים את האופן שבו אנחנו רגילים לתפוס את העולם ולייצר ממנו משמעויות. סוג המופע הזה חושף את ה"מצב" הבסיסי המצוי מתחת לכל עלילה. הוא מעמיד במרכז את ההתנהגותי- הקיומי ופוער כך חלון אל עצם ההתבוננות, אל אופני המבט שלנו עצמנו.

אמן ויוצר תיאטרון. עבודותיו נעות בין פרפורמנס, סאונד וטקסט, ומוצגות בחללי תיאטרון ואמנות בארף ובעולם. בוגר לימודי תואר ראשון ושני מאוניברסיטת תל אביב. עבודותיו הוצגו בין היתר במוזיאון באוהוס דסאו, מוזונטורם פרנקפוט, מוזיאון תל אביב, גסנראלה ציריך, רוהרטריאנלה, שוואנקהאלה ברמן, רדניג אינטרנשיונל, עונת התרבות ירושלים, מוזיאון בת ים ועוד.

אנימטורית עצמאית ומאיירת. בוגרת המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל.
גרה ועובדת בחיפה. יוצרת יחד עם אופק שמר סרטים קצרים המשלבים טכניקות חומריות ודיגיטליות. הסרטים הוצגו בפסטיבלים ותערוכות בארץ ובעולם.

עומר שיזף (נ. 1982) הוא אמן ומעצב תאורה, בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב בספרות ופילוסופיה ותואר שני באמנות מבצלאל. הציג בתערוכות רבות, בין היתר בגלריה טריומפ מוסקבה, סדנאות האמנים, מוזיאון נחושתן, גלריה בסיס ועוד. עבודותיו עוסקות בקשר שבין הפרפורמטיבי לסביבתי באור במרחב הציבורי ובבמה. כמעצב תאורה פיתח שפה ייחודית לתאורה במחול ובתאטרון העכשווי עליה זכה בפרסים (בין היתר פרס הפרינג' ופרס פסטיבל עכו) ואותה הוא מלמד במספר אוניברסיטאות. שיתף פעולה עם יוצרים רבים בארץ ובעולם, ביניהם: יסמין גודר, רועי אסף, נטע ברזילי, להקת המחול בת שבע, שרון אייל, יונתן לוי, נעם ענבר, פרויקט המחול של אל איי (LAPD), האופרה של גוטנברג, בלט דו קפיטול טולוז ועוד רבים אחרים, מורה בבית הספר לתיאטרון חזותי ובאקדמיה למחול ומוזיקה בירושלים.

יליד 1970. אני צלם אמן המצלם בפורמטים אנלוגיים ופועל בארץ ובחו"ל.

עתליה היא אמנית מיצג, סוציולוגית ופעילה חברתית למען שחרור קווירי וטרנסג'נדרי, זכויות בעלי חיים ונגד הכיבוש.
היא בוגרת סדנאות תיאטרון ופרפורמנס של נטלי איגור דובקין ותיאטרון 'קליפה', ובעלת תואר שני בסוציולוגיה
ביקורתית מאוניברסיטת בן-גוריון, שם היא מלמדת בתוכנית ללימודי מגדר. עבודותיה ומחקריה של עתליה עוסקים
בטרנסג'נדריות, מיניות קווירית, נשיות, החפצה וזמן. עתליה היא מנהלת-שותפה של פסטיבל הפורנוקווירי
"שיערות ברגליים", וחברה בקולקטיב הקולנוע הקווירי "קוורת". היא עובדת כרגע על מופע חדש.

לימודי MA בתולדות האמנות באוניברסיטה העברית.
השלמות בעיצוב במה ותלבושות באוניברסיטת מישיגן.
הוראה לאורך השנים רבות בבצלאל, מכללת הדסה, מכון כרם ,ביה"ס לתיאטרון חזותי ועוד ,תוך מעורבות בפרויקטים של סטודנטים ובאוצרות .
היום מעלה על הכתב מן ההתנסויות המצטברות על אופני לימוד היסטוריה ותיאוריה של אמנות ייחודיים באקדמיות וביה"ס לאמנות .

ממייסדות קבוצת התיאטרון הירושלמי. מזה עשרים שנה יוצרת מוסיקה ותיאטרון המגדירים שימושים חדשניים של קול, תוך מחקר מעמיק של הקול האנושי והמקורות היהודיים. פיתחה טכניקות ייחודיות לעבודה עם קול ביחס לשפה וגוף, כפיסול בחללים פנים־גופיים ובחללים חיצונים. בעבודותיה היא יוצרת סינתזה בין מסורות יהודיות ומוסיקת עולם. מופיעה בפסטיבלים ומעבירה סדנאות בכל העולם, ואף הוזמנה להופיע לפני הדלאי לאמה. הוציאה את האלבום 'אין זוהר' עם Sounds True בארצות הברית.

שגית מזמר, אמנית ואוצרת, מרצה בבצלאל, מתגוררת בירושלים. ניהלה אמנותי ואצרה את ״יפו 23״, מרכז לתרבות ואמנות מיום פתיחותו עד נעילתו ב 2013. ובין השנים 2014-2017 אצרה יחד עם ביל דראמונד את ״מגדל העוצר The Curfew Tower״ באירלנד, תוכנית ארוח לאמנים וסדרה של תערוכות. רשמת, חוקרת, מתעניינת מאד בסמים ובהתמכרויות מבחינה הסטורית, מיתית, ואישית. בימים אלה עובדת על פרויקט יחיד The Mother of Opium.

ילידת חיפה, חיה ויוצרת בירושלים.
בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי, בעלת תואר Bed מהאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.
רקדה בלהקתם של ליאת דרור וניר בן גל. יוצרת עבודות מחול ווידאודנס.

תומר דמסקי היא אמנית סאונד, בוגרת המחלקה למוסיקה חדשה במוסררה, לימודי חוץ בביה"ס לתאטרון חזותי,
והחוג לאמנות, קולנוע ותיאטרון באוניברסיטה הפתוחה. חוקרת פילוסופיות של הקשבה ודיסוננס חברתי בקונטקסט
של מגדר, פרפורמנס ושעמום קיומי ומשוטטת באזורים שבין קול, תיפוף, אלתור, אלקטרוניקה, ופיסול במתכות
מוגברות. שותפה בפרויקטים מוסיקליים ובימתיים, ביניהם פארודיית הדום מטאל התיאטרלית ״PARVE״,
ההצגה ״רפול והים״ והמופע הטקסי ״גהום! קנטטת ג׳יבריש״ מאת יונתן לוי, ניר שאולוף ונועם ענבר.
יוצרת, מבצעת ומעצבת סאונד לעבודות מחול, ביניהן עבודותיה של יסמין גודר ״פעולה פשוטה״, ״Climax״
ו-״Common Emotions״. בונה יחד עם שותפיה לקולקטיב OOMVABOREG מיצבי סאונד ווידאו שהוצגו בפסטיבל מוסררה מיקס, אינדינגב, פסטיבל טקטוניקס, הבינאלה לאמנים צעירים באלבניה ועוד. שותפה בטריו האודיוויזואלי WACKELKONTAKT, פעילה בסצנת השוליים וה-DIY, ממייסדי קולקטיב סטודיו שטראוס ומורה בביה״ס לאמנות מוסררה.

ילידת 1983. חיה ועובדת בתל אביב. תמי היא כוריאוגרפית, רקדנית, מעצבת תלבושות ומורה. עבודתה בוחנת את הגוף החי באזורים שבין מחול, פרפורמנס ואמנות חזותית. יצירותיה הוצגו במסגרות שונות בארץ ובחו"ל, ביניהן: הרמת מסך, הזירה הבינתחומית, ריקודי חדר, כנס פרפורמנס, מחול שלם, L1dancefest בבודפשט, Imfliegerבוינה. תמי היא בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי (2007). בוגרת התכנית הדו שנתית לכוריאוגרפיה כלים (2011). בעלת תואר ראשון ותעודת הוראה מהחוג מורים בפועל לתנועה ומחול ממכללת סמינר הקיבוצים (2014). בשנת 2014 יצרה עבודה עבור קבוצת תיאטרון המחול בסמינר הקיבוצים וב2016 יצרה עבודה עם קבוצת סטודנטיות מהחוג לתנועה באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים. כיום מלמדת בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים ובמסגרות נוספות.