מחזור לילי

אי-שם רחוק בעבר, צעצועים תלויים ממעל נראו כמו כוכבים מנצנצים.

סיבובם היה כסיבוב היקום.

מתישהו העריסה קרסה, הלילה הפך מבעית.

אני יוצא מהצללים הארוכים שבחדר, כדי להרגיש זעיר שוב תחת כיפת השמיים.

קרני האור, מבעד לשנות-האור, בנוכחות פשוטה, יותר קלה ממים – מציגים בפני את התזוזות בפרספקטיבה.

מופע אורקולי.
אני בודק את קו התפר שבין החלל החיצון וחדר הילדות, מתוך תחושה שיש שם קשר הדוק, שאור יכול לקיים. שניהם מלאים בבלתי ידוע, בתופעות בלתי מוסברות, בקולות ובאורות מופשטים – רגע אחד מרדימים, רגע אחר אימתניים. שולחים מבט אל העבר שאני לא יכול לזכור, ואל העתיד שאני לא יכול להכיר. גם אור הוא כזה. חמקמק. קיים ללא קיים. לא בדיוק חומר. ואני מחפש את מקומי בתוכו.

בימוי: נתנאל קפקא \ עיצוב תאורה: עדן דולב, נתנאל קפקא \ סאונד ומוסיקה: נעם בוכריס, פאדי מוראד \ שרטוט ובניית אובייקטים: שחר אור, מוקשה כשני, איגי פרי פלג, נתנאל קפקא \ וידאו: חנן אופנר, נתנאל קפקא \ צוות טכני: שחר אור, זיו בר דוד, עדן דולב, מעיין לבינגר, פאדי מורד, איגי פרי פלג

תודות: לאיהאב, שחר, איגי, ניר שאולוף ומאיה לוי – על כך שאתם תמיד פה כדי לעזור לי לפרק ולבנות מחדש. לגדעון ומרטין – אתם מלמדים אותי המון.
ולבוכריס, על חברות ושותפות ארוכה ויקרה.