את העבודה התחלתי מתוך הרצון לחקור ולהבין בצורה שדומה קצת לכתיבת תזה על הקשר בין מתחזים סדרתיים לרוחות רפאים. ראיתי בקשר הזה הרבה מאפיינים משותפים שקשורים בכניסה ויציאה מהגוף (ומהבית) והשהות הזהותית של הדמות שה"אני" שלה לא באמת קיים באותו מקום ואותו הזמן אלא מתפרש לשטחים שונים של זמן ומקום (מה שיוצר סיטואציה אוטומטית של ניתוק מהגוף) וקבלת ה"רשות" להיכנס אל המקום האינטימי שלך- הבית- כשכל הזהות שלך היא שקר מוחלט. את השם מישל אובר נתתי לעצמי בשנה שעברה כדמות אלטר אגו שלא עוברת את הסף הגופני שלה- גם כאישה ("עוברת" זה סלנג בקהילה הטרנסית לאם את באמת נראית כמו אישה) וגם כמישהי ש"גומרת" את הגוף שלה ועדיין נשארת בזהות הנוכחית שלה (OVER). העבודה קיבלה השראה ונתנה אינטרפטציות לקייסים הפליליים של סינטויה בראון, ג'ן ברוברג ורוברט ברכטולד, מאיר עקריש, The Pizza Bombers, ועוד. כבמאית רציתי להשתמש בקייסים שונים של דמויות שונות כדי להכניס אותי ואת הפרפורמריות שלי לכוראוגרפית ביצוע של פשעים שונים והזגזוג בין הדמויות השונות (שמגלמות אנחנו) שפושעות אותם או מקורבנות בהם- והדרמטורגיה היא השלבים שאני מאמינה שבן אדם חוטא אמור לעבור על מנת לקבל חנינה מעולם הרוח.

ראשון, מקבץ א 16:30 / שלישי, מקבץ ב 21:00 / רביעי, מקבץ ג 21:00