Come and Find Me

היא עומדת על סף הדלת, הגוף רועד, אין ברירה, אי אפשר להישאר יותר באותו מקום. יש לה כוחות אבל צריך אומץ לב. 

עכשיו אני נכנסת.

בחלום העולם מתקיים בצורות מוזרות. 

יש שם,

טלוויזיה מההורים,

תחזית מזג האוויר,

זכרון של נוף שהפך לרגש חדש, 

ענבל פרלמוטר מלפני רגע, 

עין שמסכלת עלי כמו שהייתי רוצה,

גוף חולם, 

במה עצומה ריקה.

ואני לא רוצה להפחיד אבל יש ענן גדול שיתפוגג לערפל. 

בקרוב יגיע האביב.

אין ברירה

מלהיות

בחלום

שלפעמים הוא

יער, ואני מגלה בו סודות,

ציפורים, ואני מרימה את הראש והם עורבים.

ורדים כתומים מרוחים.

ותמיד הוא ים חופשי.

בּוֹנֵי. בֵּין שָׁמַיִם וְאֶרֶץ.

כשראיתי לראשונה את בוני הוא הסתכל לי בעניים ואמר

שאני מסמיקה

שאני ביישנית

שאני יפהפייה.

בוני נעלם ואני מחפשת. מחכה. מחפשת.

מורה לתיאטרון, בובנאית ויוצרת.

3.14

מהמנגנון הבסיסי ביותר ועד המורכב ביותר,

מהיקום ועד לאטום,

מהתנ"ך עד העיתון, מהליוויתן ועד החילזון,

מהפיזי ועד לדימיוני

כולם חיים בעולם מחזורי של פאי.

בשביל שלא נעוף צריך קרקע,

בשביל שלא נתחפר עמוק באדמה צריך אוויר,

בשביל שלא נסבול צריך קלילות,

בשביל שלא נשתגע צריך מסגרת.

וכשנחזור שוב ושוב לאותו המקום נמשיך לשאול,

מה יהיה בסוף?

אני מנגן על הגוף ומפסל את העולם, מוזן מאסתטיקה

ויזואלית, מטקסט, מתנועה ומסאונד.

בור

המכני, החומרי, הפיזי, שתופס מקום בחלל, שניתן לכמת, שניתן לתרגם, שניתן לבנות בו ולפרק אותו, שניתן לדרוך עליו, שעולה לגובה ושמגיע רחוק, שמחזיק את עצמו, שגבולותיו מוארים, שאינו ניתן לספק, שמחליף טקסטורות כמו צפיפות כבדה או מרחב נסתר בו יש גלי קול, הוא הוא- שמאפשר לנו לחוות, עולם רגשי, מטאפיזי, מופשט, מדומיין, מושגי, שמכיל שפע משמעויות, כמו האמונה, והאמנות, והיצירה, ומשם גם נולדו הזמן והשפה והמחשבה המורכבת, והמחשבה הפשוטה, שם קיים הפחד, והחרדה וחרדת המוות והסוף של העולם המכני והחומרי והפיזי, כי אז יפסיק הכל להיות, ואי אפשר להפסיק, אי אפשר להפסיק, אז נמשיך לדבר, לדבר הבא, כי הדבר הקודם כבר אינו רלוונטי, כי איפשר להפסיק, כי מה היה שם? אופרה, כמו מקהלה, ועובדי במה, ואמת, והיסטוריה, ואומנות על אומנות, ואומנות לאמנים, וכנות, וזהות, ואישי וכלליות, ומה נשאר? להמשיך הלאה, למקום הבא, לתחזק את התנועה, למזג את ההפרדה, להתעקש הלאה, להמשיך לבחור, ומתי נעצור?

הגברת השמנה שרה, והצלחתי להתרגש.

מזמין אתכם אל מאחורי הקלעים שלי ואולי גם של עצמכם.

נורית דרימר היא במאית, פרפורמרית ויוצרת רב- תחומית. אמנית בית של תיאטרון הזירה הבינתחומית בירושלים. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי.

למדה במגוון תוכניות ביניהם סדנאות של להקת יאן פאבר, שרון צוקרמן, איציק ג'ולי ומאיה וינברג.

יצרה את העבודות לבמה A SHOW, כושלירבאק, סולו לדובה ועבודות ציבוריות 'אינטימי בטדי עם נורית דרימר' ו'לדבר עם זרים באוטובוס'. הופיעה עם עבודותיה בתיאטרון הבית, תיאטרון תמונע, מרכז כלים, תיאטרון החנות, ובמגוון פסטיבלים 'פולחן הסתיו, 'אינטימדאנס' ו'פסטיבל ישראל'. היא הציגה בגלרייה משונע, הגלרייה החדשה סדנאות האמנים בטדי ומעמותה מרכז לאמנות ומחקר. המופע שלה כושלירבאק זכה בפרס קיפוד הזהב להצגה הנבחרת 2020 .

Blue Beginning

אני מסתכל על הגוף שברשותי. אני מבצע בדיקות. מכניס כל מיני הוראות ובודק מה הפלט. אני עוקב אחרי הפלט באופן הדוק ואיפה שהתפקוד משתפר אני נשאר. אני מלמד מישהי אחרת לעשות את התנועות שמצאתי, ואז יכול ללהסתכל עליה.

הגוף שלנו הוא אתר של שליטה, התפרצות, תיעול של הכוחות או חוסר יכולת לתעל אותם. יש בתרבות הרבה מנגנונים לריסון ולהכתבה של של מקצב, אבל יש גם חליפות שנותנות חיים, ויש תירוצים להפעיל כוח.

אני מדמיין מצב (או מעמד) טינפנטילי, שמייתר הכרעות של מגדר. שהכוחות בו לא לגמרי מכוונים. אנחנו מבססים את האינפנטיליות שלנו ואז נכנסים אל התרבות מוגנים יותר.

על הבמה אנחנו בודקים איך חיים. מתמקמים בקצוות של הקיום ונעים ביניהם הלוך ושוב, מלבישים את האינפנטיליות ומפשיטים את התרבות.

איב קריסטל היא אמנית פרפורמנס אשר נולדה וגדלה באיטליה ומתגוררת בירושלים. איב מתעסקת הרבה עם הקשר שבין חלל לסיפור ומעצבת חלל באופן סייט-ספסיפיק כדי ליצור תאטרון מבוסס דימויים ומיצבים. איב פעלה כאמנית ואוצרת במרכז מעמותה בתוכנית רזידנסי שנתית. היא ליוותה מספר מופעים כמפיקה ומלווה אומנותית. היא המפיקה הבינלאומית של שבוע המחול הבינלאומי בירושלים. כמו כן, היא עובדת כמעצבת תאורה. עבודותיה הוצגו בפסטיבל הקולנוע ירושלים, פסטיבל ניילון, ובית הנסן.

יוצרת עבודות לבמה, פרפורמרית, מטפלת במים

בוגרת הסדנא להכשרת רקדנים געתון

יוצרת בסטודיו ומחוץ לו בחיפוש אחר הרפתקאות בין אנשים, גופים וחוויות.

אמנית, יוצרת, בובנאית ומורה לאומנות.

רכישת השפה והכלים האמנותיים שלי התחילו בתיכון לאומניות תלמה ילין שם למדתי במגמת האמנות הפלסטית התעמקתי בעיקר בתחום הפיסול, המיצב והמיצג.

לימודי העל שלי התחילו במרכז לבובנאות חולון שם התמקצעתי בבניה והפעלה של בובות תיאטרון למבוגרים ולילדים.

המשיכו ללמוד בחזותי שם יצרתי עבודות במה עם אופי פלסטי, חומרי ותנועתי.

במקביל למדתי בדוד ילין שם רכשתי תואר בחינוך ותעודת הוראה.

כיום אני עובדת כמורה לאומנות ויוצרת עצמאית בתחום הבמה והאמנות הפלסטית.

ילידת 1988, יוצרת, פרפורמרית, שחקנית, רקדנית, מפיקה, מנהלת מופע, מנחת סדנאות, מלווה תהליכי יצירה, אשת חינוך.

לימודים באוניברסיטה העברית בחוג לתולדות התיאטרון ובתוכנית BA במדעי הרוח.

בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי.

משתתפת בתוכנית ללימודי כוראוגרפיה במרכז 'כלים'.