תערוכה על עולמו של דייג.

תחילה ישנו הריח: מלחי ים וצחנת הדגים, שמן מנועי הסירות. לאחריו מתווספים פכפוך הגלים וצליל פגיעתה של חכה במים. אבנים חלקלקות מאצות, דופן סירה הפוגע מעדנות במזח, מפרס נפתח, צפירת אנייה, צווחת שחפים, טקטוק סרטנים, גרירת רשתות ענק על המעגן הלח, פרכוס הדגים הנואשים למים, שאיפת סיגריה, פחית בירה נפתחת, רוח אחוזת חול.
הדייגים, אנשי המים, קרובים קרבת חיים אל הים.
בירושלים אין ים.
חיפשתי ולא מצאתיו. ישנו אוויר צלול כיין וריח אורנים, ישנם קולות הפעמונים.
אבל הים איננו, נעדר. העומק דל.
ישנו החלל שבין ירושלים והים והנסיון לשפוך גלים, לטעת חול, לשוט על רצפת הבטון.

✶ התערוכה תוצג לפני, אחרי ובין התוכניות.