״מחזיקה על קצה חוט״ הוא מופע פרפורמנס חי העוסק בפעולת הרקמה כפעולה גופנית, רגשית וביתית. במהלך המופע מתבצעת רקמה בזמן אמת, כפעולה חוזרת ואיטית הבוחנת מושגים של נשיות, החזקה וזיכרון. דרך שימוש בחוט, בד ותנועה, העבודה מתייחסת לבית לא כמקום פיזי בלבד, אלא כתחושה הנבנית מתוך הגוף, הזמן והפעולות היומיומיות. המופע נע בין מלאכה אינטימית לבין פעולה פרפורמטיבית חשופה, ומזמין התבוננות במתח שבין רוך, שבריריות והתמדה.

חוט נמשך מתוך הגוף כמו זיכרון שלא נעלם.
ידיים עובדות לאט, כאילו הן מנסות להחזיק דבר מה רגע לפני שיתפרק.
בין תפר לתפר נבנה מרחב רך בית זמני,.
הרקמה הופכת לעדות: למה שנשמר, למה שנפרם, ולמה שממשיך להיאחז גם כשהכול עדין מאוד.
יש פעולות שנעשות בשקט כל כך, עד שהן כמעט נעלמות.
לאט נוצר מרחב עדין בין בית לזיכרון, בין מלאכה לרוך, בין מה שמתפרק למה שממשיך להחזיק מעמד.
יש משהו מוזר בלנסות לבנות בית מחוט.
כל תפר הוא ניסיון קטן להחזיק משהו במקום
הידיים ממשיכות לעבוד גם כשהמחשבות נודדות.
מקום שאפשר להיעלם בו לרגע, ולהישאר מוחזקת רק על ידי פעולת הרקמה עצמה.