לאורך שבוע וחצי עבד המוזיקאי גיא שרף עם קבוצה של אמנים ופרפורמרים שנענו לקריאתו. זהו תוצר הסדנה הזו.
גיא שרף הוא מוזיקאי, בוגר בית הספר לתיאטרון חזותי. מנגן בהרכבים שונים, מעבד וכותב מוזיקה לתיאטרון, סרטים ועבודות וידאו. גיא אוסף כלים מסורתיים ומנגן עליהם בצורה לא מסורתית. לאחרונה יצר והציג את המיצב ״שדה״ המורכב מאלמנטים פיסוליים מנגנים המופעלים על ידי הקהל. בשנת 2005 יצר וביים את העבודה ״שמטרלינג״ המבוססת על כלי נגינה שהמציא, אשר זכתה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
״יש שבט שנקרא ה'הימבה', בו הנשים מזמנות התעברות בשיר שהן מחברות עבור התינוק, שקורא לו לבוא לעולם. הן מלמדות את שאר האנשים בסביבתן את השיר וכשהילד נולד הוא מלווה אותו לאורך חייו. אם הוא נעשה חולה או זקוק לעזרה, או אם הוא מבצע מעשה אלים, הקרובים אליו נאספים ושרים לו את השיר, קוראים לו לחזור אל עצמו.
מעניינת אותי המחשבה על קריאה כתדר, על התדרים שמתקיימים וקוראים לתודעה להיצבע בהם. צלילים הם ערוץ דרכו אנחנו קוראים לתודעות אחרות להדהד איתנו.
בתוך מפגש מוזיקלי, במיוחד כזה שמבוסס אלתור, אנחנו נעים כל הזמן בין קריאה שלנו והיענות לקריאות של אחרים. מעניין אותי להסתכל ולפתח מודעות למקום הזה, תוך כדי נגינה – ובכלל. לפעמים, מתוך המפגש נוצר דבר חדש, מתגלה תדר לא צפוי שקורא לנו אל המקום של אי הידיעה, מחוץ לתבניות השפה והמחשבה.
איך עוקפים את השכל? איך מערימים על התודעה? באילו דרכים נארגים צלילים יחד? נארגות קריאות? האם צליל וכוונה הם שונים? האם צליל מכוון, הוא צליל מלא בכוונה?״
קרדיט תמונה: עמית מן