נאוה פרנקל היא אמנית פרפורמנס וכותבת לבמה. מאז סיום לימודיה בבית הספר לתיאטרון חזותי בשנת 2008, היא אחת הדמויות המרכזיות בשדה התיאטרון העכשווי הישראלי. יצירותיה משלבות בין משחק-מילים מסובך, מבנים כוריאוגרפיים עליזים, וכלי אסתטיקה המתנדנדים באלגנטיות בין הקדוש לבין הארצי. עבודותיה מוצגות בישראל, וכמו כן הופיעו בגרמניה, איטליה, צ'כיה, צרפת, אנגליה והולנד. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה. לצד עבודתה האמנותית מלמדת בבית הספר לתיאטרון חזותי, באקדמיה למחול, ובתוכניות שונות לתיאטרון ולכוריאוגרפיה.
״העבודה קורית בחוץ, בקרחת יער. איך הגענו לשם? כי סטינו מהדרך הראשית: סטינו והגענו. ואולי נשארנו, נשארנו בשדה הקרב גם אחרי שהקרב כבר נגמר. חיים גורי כתב הנה מוטלות גופותינו לילה אחרי הקרב.
במופע משתתפים שני אנשים ושני אוטואים. האוטו והיער הם קונטרה אחד לשני, הם לא נמזגים זה בזה: האוטו ישאר זר ליער, הוא ישאר תמיד נפרד. והיער – ישאר יער גם כשהאוטו יצא ממנו. רציתי לתת לאוטו להיות אורגניזם בתוך יער.
רציתי לדבר בצעקות, לדבר נורא חזק בלי שזה יהיה עניין של לכעוס, וביער יש מרחק שמצדיק את זה. אפשר לפתוח ולסגור מרחקים, לא כמו בתיאטרון שהגבולות שלו מאוד ברורים.
כשקוראים בקול ביער: ״אבא, איפה אתם?״ ישנה האפשרות שהם באמת מסתתרים שם איפשהו, ואולי תיכף יתגלו.
הקריאה שלי, למה היא קוראת? אולי להרהור מחדש על מה בכוחנו ומה לא בכוחנו. קריאה להסתגל למה שאינו בכוחי. רציתי להסתכל על כוחותי, ולא רק כוחותי שלי אלא בפרספקטיבה של אנושיוּת – להגדיר מחדש מה הם ״כוחות״.״
מאת: נאוה פרנקל / עם ועל ידי: נאוה פרנקל ונעם רימון
המופע יתקיים ביער המגינים, ליד כרמי יוסף.
המופע הופק בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
צילום: מאיה לוי