עבודת וידאו בבכורה

כלי קיבול מופיעים ונעלמים, מתחלפים זה בזה בתוך מרחב דיגיטלי שאינו מאפשר להם להישאר כפי שהם. צורות מוכרות מופיעות על גבי אוסילוסקופ, מתפרקות ונבנות מחדש מתוך קווים, תדרים ותנועה.

הכלי, שנועד להכיל, הופך כאן לגוף משתנה — פעם מוצק ונוכח, ופעם כמעט מתמוסס אל תוך החושך. הנפח אינו עוד תכונה קבועה של האובייקט, אלא דבר הנוצר ונעלם בזמן.

במפגש בין ארכיאולוגיה לבין טכנולוגיה, בין חומר לזיכרון וצורה, כלי הקיבול נעים על הגבול שבין עבר להווה. הם אינם מוצגים כאובייקטים סטטיים, אלא כעקבות של צורה הנמצאת בתהליך מתמיד של היווצרות, שינוי והיעלמות.

העבודה תוצג במהלך ימי הכנס בקומת הכניסה.