אני הולכת לפחות
אני הולכת לפחות
"CHOOSE LIFE
CHOOSE ROTTING AWAY AT THE END OF IT ALL
CHOOSE YOUR FUTURE
CHOOSE LIFE!!!”
(Trainspotting, 1996)
עבודת מחול המתרחשת בחניון תת קרקעי, טעונה ברפרנסים של מוזיקת Gabber הולנדית ומחול בוטו יפני.
בתהליך שאלתי "כיצד אפשר לרקוד אחרי טראומה?", והתמקדתי במנגנונים הפיזיים והרגשיים שבה. העבודה מבטאת את האומץ והבדידות הכרוכים בבחירה בחיים, ואת האינטנסיביות של המרחב הטראומטי בין אקסטזה לגיהנום.
אני מקדישה את העבודה לנערות בסיכון שאיתן עבדתי השנה כמדריכה. אלו שעברו דרך הכאב ובוחרות לנוע בתוכו. אתן השראה נצחית.
קרדיטים
צוות טכני יהלי ברודי, שירי אופיר, עדן שטיינוייס
ליווי אמנותי מאיה לוי, ניר שאולוף, שירלי ברבי
תודה לאמא ואבא על התמיכה לאורך 4 השנים הללו, תודה לעמית מן על הצילום, הדימויים וההדפסות, תודה לכל מי שנכנס איתי לסטודיו ועזר לי לעבוד השנה.