ב-2017 העליתי לראשונה את המופע I look After, שהוא כתב עמדה של אמן יחיד. חזרתי בו אל דימויים ישנים שחיברתי ושיניתי את צורתם. בכך נתתי לעבר תפקיד יצירתי, ערני, כזה שפניו קדימה. ראיתי נוסטלגיה כפוטנציאל. היום, כעבור שנים, אני מתקרבת שוב אל התנודה שאפיינה את העבודה הזו: בין מה שהיה, מה שיש, ומה שיכול להיות. בדיקת התנודה כמנגנון טבעי, קיומי,  במשקל השעה הנוכחית.

נאוה פרנקל היא אמנית פרפורמנס וכותבת לבמה. בעלת BA בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, ובוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי (2008). עבודותיה הפואטיות מקיימות סדרות של התנהגות, העוסקת במורכבותם של הגעגוע, המשמעת, הכל-יכולות וההשלמה. יצירותיה משלבות בין משחק-מילים מתוחכם, מבנים כוריאוגרפיים עליזים, וכלי אסתטיקה המתנדנדים באלגנטיות בין הקדוש לבין הארצי.

בין עבודותיה: "אני תופעת טבע" (2022), "Hold Me" (2020)  תנו לי נקודת משען ואזיז את כדור הארץ (2018), Learning Songs (2015, עץ כף היד (2014), כללים ומעשי קונדס (2012), עכשיו ולעולם לא (2011), הנוטה למות (2010). עבודותיה מוצגות בישראל, וכמו כן הופיעו בגרמניה, איטליה, צ'כיה, צרפת, אנגליה והולנד.

בשנתיים האחרונות מנהלת את בית הספר לתיאטרון חזותי.