כמה נעים
כמה נעים
כמה נעים לשכב על פני המים
כמה נעים לעוף לשמיים
כמה נעים לחיות, כמה נעים
כל הפרחים פרחו לרגע
ים של צבעים עטף הכל
הכוכבים דלקו לפתע
יש לי כנפיים, בוא לשמיים
איזה חיים יפים
כמה נעים לראות איך הירח
קרן של כסף לנו שולח
כמה נעים לחיות, כמה נעים
קרה לי דבר מה. זהו ניסיון להאיר אותי אחריו. בעזרת פנס וחלל, עם אור וצל. דרכם אני מצליח לדבר בשפה של דימויים על מה שנשאר אחריי. הצל שלי, האור שלי, מי הוא עכשיו? אחרי מה שקרה לנו. באופן טבעי, הבדידות נהיית חברה, רק בתוכי זה קיים כמו שזה קרה לי, ובכל זאת עדיין אני רוצה לפגוש מישהו ולשטוף הכל. זו היא שארית הדברים, הניסיון הנוסף לחיות. להרגיש את הדברים בתוכנו.
קרדיטים
משתתפת אביב סוטר
הפקה ניצן ברק
הפעלת תאורה נעמי שלו
תודה לעדן כהן, ורד דרמון, יובל רובינשטיין, ודניאלה לילה שלצר. על בניית החפצים, על החיבוק הגדול, ועל כל השבילים בדרך.
