שיחות בין חברים קרובים שקורות על במת התיאטרון, תופסות צורה אינטימית סביב הניסיון לאחוז בדברים שקשה לאחוז בהם, או לנסח דברים שקשה לנסח אותם – מה מאפיין את הכשלים שלנו בתקשורת, מתי אנחנו מרגישים לבד, ואיך אפשר להסביר שלא מבינים אותנו?

הצלילה לעומק החוויה, מאפשרת לנו לגעת באזורים הלא ברורים של הקיום. בחוסר ההיגיון שכאילו עומד לפרק אותנו מבפנים. ברגעים האלה אפשר לראות אותו מופיע אפילו מבעד לטמטום שבמשפטים כמו: "למה זה מצחיק?", או "אני צריך לעשות פיפי". מפגש ישיר עם הפער שבינינו לבין אחרים, חושף את עומק הדברים אותם הדיבור נכשל בלנסות להביע.