טֶרֶף
טֶרֶף
ניצוץ של אור אפור נראה בשמיים הנמוכים. המופע רדום, שקוע במחוזות האימה הזולה. תאוותו היא שחיקת הסרט הנע, חגיגת אפתיה. הבמה כאגם קפוא, גומעת חפצים חסרי חיים, דמויות נסחפות במורד תעלה מלוכלכת. בהבזקים של פופ עכור, תקוע בתנועה פרק פיילוט בסדרה על רהיטים בקטלוג גנרי שזרוק בתחנת הרכבת. מה שאתה הכי רוצה רק מעורר וממית אותך, מעורר וממית.
…
התרבות המערבית נוטה להעריך אמנות "גבוהה" שפונה לשכל ורציונל, ומזלזלת באמנות שמפעילה מניפולציה ישירה ובלתי נשלטת על הגוף. בסרטי אימה, פורנו ומלודרמות סוחטות דמעות, המתח הפיזיולוגי הוא כל כך עוצמתי שהוא מכריח את גוף הצופה לחקות את הגוף שמופיע מולו. המופע לוקח השראה מהז׳אנרים הללו כדי לחקור את מעורבותו של הצופה במתרחש, ונוצר מתוך עניין בתגובה הבלתי רצונית שמתעוררת בקהל, שמשלם כסף כדי לחוות התרגשות ופורקן. תהנו.
יוצרת שירה סופר
בהשתתפות מאי גרינשפון, בניה מלמוד, רותם סעד, אלינור צביק
צוות מאיה טומי אליש, הדר אמיתי, ניב חזן, נועה אליחי, איתמר לוי, ליאורה מרג׳ן
מנחה מאיה לוי
תודות לאיהאב פארוק, גיל לביא, יויו ברויד, רוני כהן, מטר פרשיץ, עדן מנדספלור, ניר שאולוף, אסף אלקלעי, שלי פלמון ונאוה פרנקל
